פסיכיאטריה. אני לא נגדה ולא בעדה.
סטיגמה. לחלוטין נגדה.
פחד. מבינה מאיפה הוא נובע.
הסתרה.
סטיגמה.
סבל.
לופ.
חוזר.
חלילה.
פיתרון.
נזק.
מציאות.
עצובה.
אז כן. הרבה מאוד אנשים נמנעים מללכת ולקבל טיפול בגלל הסטיגמה. להמתין מחוץ לחדר של פסיכיאטר זו לא חוויה הכי נעימה. ואני כמובן מדברת ממקום אישי. הפעם הראשונה שלי היתה בשנת 2012, כשהבנתי שאני סובלת מדיכאון. אבל נחזור שנייה לרגע ההמתנה. אני נכנסת לקופ"ח, מוציאה את המספר שלי, רואה באיזה חדר הפסיכיאטרית מקבלת, הולכת לכיוונו וממתינה.
עכשיו בדרך כלל, יש שלט קטן בצמוד לדלת עם פרטי הרופא. לפעמים, אפילו די הרבה פעמים, כמה רופאים מקבלים באותו החדר בזמנים שונים, ואז אי אפשר לדעת לאיזה רופא אתה ממתין. אבל זה לא היה המצב. אני זוכרת. כאילו זה היה אתמול. היה כתוב את שם הרופאה ואת תחום העיסוק. באותיות קידוש לבנה. פסיכיאטריה.
באותם הרגעים, אתה מוריד את הראש, לוקח נשימה עמוקה ומקווה, אפילו סוג של מתפלל, שלא יעבור שם בטעות מישהו שאתה מכיר או מכיר אותך.
זו התחושה. ככה לפחות זה היה עבורי בפעם הראשונה.
עולם הרפואה מצא לזה פיתרון. סוג של פיתרון – רפואת המשפחה.
כי מי בינינו לא הולך לרופא משפחה?
עכשיו, אני לא רוצה להיכנס לנתונים סטטיסטיים כאלו ואחרים, אבל מס' האנשים בעולם שסובלים מדיכאון וחרדה הוא עצום ונמצא בעלייה מתמדת כל הזמן. למה בחרתי לציין דווקא 'דיכאון וחרדה'? לא סתם.
ישנה איזושהי קלות דעת, וזה בלשון המעטה, של רופאי המשפחה בנתינת מרשמים לנוגדי דיכאון וחרדה. כדורים פסיכיאטריים לכל דבר, בואו לא נשכח.
יכול להיות שההתנהלות הזו הגיעה במטרה לגרום לאנשים לא לפחד להגיע לקבל טיפול. משהו שעלה לי בזמן כתיבת מילים אלו. יכול להיות. סתם זורקת לאוויר רעיון.
בעיניי, זהו אחד הדברים הגרועים ביותר שנעשו במערכת הבריאות. מכמה סיבות:
- מבלי לשים לב, זהו מהלך שרק מעצים את הסטיגמה.
- חוסר אחריות.
אני לא אומרת שפסיכיאטרים תמיד יודעים מה הם עושים, ונכון, פסיכיאטריה היא הרבה פעמים ניסוי וטעייה, אבל לקיחת כדורים פסיכיאטריים כרוכה בלא מעט דברים (הנחיות, מעקב, בדיקות), שרופאי המשפחה לא בהכרח מודעים אליהם ולא תמיד טורחים / יודעים לעדכן את המטופל.
"רופא המשפחה נתן לי עכשיו וולבוטרין 150 מ"ג. מישהו יודע אם להתחיל עם כדור שלם או עם חצי?" – שאלה שנתקלתי בה הבוקר באחת מקבוצות הפייסבוק. ויש לא מעט כאלו. קבוצות. ושאלות.
קלות דעת של איש המקצוע, יכולה להוביל לקלות דעת אצל המטופל.
וולבוטרין. כדור שאותי העיף למאניה. רק אומרת.
לא תמיד קל לנו לצאת מאזור הנוחות שלנו ולהתמודד עם הבעיות שלנו הכי קל לנו לגשת לרופא המשפחה לבלוע כדור ולקוות שהמצב ישתפר .
לחלוטין, כמה שזה נכון. וכמה שזה לא נכון. במובן שזו לא צריכה להיות המציאות בה אנו חיים.