"היא נראית משוגעת"

זה מה שנאמר לי על לקסוש באחד מן הימים בהם יצאנו לעוד טיול שגרתי.

"האמת שמי שהיתה בבית משוגעים מבין שתינו, זו דווקא אני" – היתה התשובה שלי לאותו האדם. עם חיוך כמובן.

אז לקסי לא באמת מתייחסת לאמירות האלו. חלקכם תגידו "ברור, היא לא מבינה". אולי היא לא מבינה את המילים המדויקות, אבל היא מאוד רגישה, מבינה אם לא הכל, אז כמעט הכל והכי חשוב, יודעת בדיוק מי אוהב אותה.

אבל מה היה קורה אילו?

אילו מה?

נו, באמת עוד לא הבנת…?

מה היה קורה אילו אותה אמירה בדיוק היתה נאמרת לכיוונך?

טם טם טם.

לי זה קרה.

וזה הולך ככה בקצרה:

"היי גליה, לא דיברנו המון המון המון זמן. יצא לי לראות בסוף השבוע את התוכנית בכאן 11 שהשתתפת בה לפני כמה שנים וכמובן שמיד זיהיתי אותך! כאב לי לראות את מה שעברת ואני זוכר שגם כשהייתי מדבר איתך הרגשתי שמשהו לא בסדר אבל לא ידעתי להגדיר את זה ובוודאי שלא הרגשתי שזה המקום שלי לומר משהו. בכל מקרה, רק רציתי לכתוב לך שאני כמובן מחזק אותך וגאה בך".

(מתוך הודעה שקיבלתי ממש לאחרונה)

אז אותו אדם ששלח לי את המילים הללו, תוך ניסיון להפגין אמפטיות וחום, ולא, אני לא אומרת את זה עם טיפת ציניות, היה מתגורר בשכנות אליי לפני הרבה שנים, וכשהיינו נפגשים במקרה, ניהלנו שיחות כאלו או אחרות. ארוכות יותר, ארוכות פחות.

אבל בחזרה להודעה. קראתי אותה שוב ושוב ושוב. ושוב. ושוב.

אני ראיתי רק שלוש מילים.

"היא נראית משוגעת"